פסוריאזיס יכול להתפרץ כתוצאה ממספר גורמי סיכון, והפתופיזיולוגיה של המחלה קשורה לתהליכי דלקת תאיים. כאן מובא תיאור של מטופל עם פסוריאזיס אשר פיתח יבלות על מספר רב של פלאקים וטופל בהצלחה עם מתוטרקסט סיסטמי תת עורי.
עוד בעניין דומה
המטופל, בן 67, אשר אובחן עם פסוריאזיס 14 שנים טרם המקרה פיתח התפרצות של פלאקים אריתמטיים קשקשיים באופן סימטרי על פני הידיים והגו. עוד נצפו פפולות לבנבנות מרובות על פני נגעים פסוריאטיים אשר אובחנו קודם לכן. מראה היבלות הללו היה תואם יבלות ויראליות.
לאחר מכן, קיבל המטופל טיפול עם מתוטרקסט סיסטמי במתן תת-עורי וחומצה פולית במתן פומי, שניהם אחת לשבוע. טיפול זה הניב תוצאות טובות.
מאפיין ייחודי של מקרה זה הוא שפסוריאזיס היה האבחנה הראשונה של מטופל זה ונגיף הפפילומה הופיע באופן מפושט על פני פלאקים אריתמטוטיים קשקשיים.
הפתופיזיולוגיה של פסוריאזיס מקושרת לתהליכי דלקת תאיים וישנם מחברים אשר דיווחו שחלבוני נגיף הפפילומה יכולים לעורר שגשוג של קרטינוציטים. אחרים דיווחו על כך שהדבקה בנגיף הפפילומה מעוררת ייצור סיסטמי של IL-17, ובכך נגיף הפפילומה יכול לספק סביבה טובה יותר לייצור IL-17 ולתווך התחלה חדשה של פסוריאזיס.
עוד נמצא דיווח אחד אשר כלל הפסקת טיפול עם מתוטרקסט במטופל אשר התייצג עם שתי הפתולוגיות, זאת למרות שבמקרה זה הטיפול הביא לתוצאות טובות.
פסוריאזיס ונגיף הפפילומה יכולים להיות קשורים בפתופיזיולוגיה של השניים. נגיף הפפילומה מעודד שגשוג של קרטינוציטים וייצור סיסטמי של IL-17, ובכך מספק סביבה טובה יותר לפסוריאזיס. עוד הודגם כי טיפול סיסטמי עם מתוטרקסט בהזרקה תת עורית הביא לתוצאים טובים במטופל זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
