בטרשת נפוצה (MS), שלמות התלמוס מושפעת באופן ישיר מתהליך הדה-מיאליניזציה והפגיעה בעצבים, ובאופן עקיף מנגעים של החומר האפור/ הלבן מחוץ לתלמוס, המשנים את ההקרנות העצביות (neuronal projections) של התלמוס.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Multiple Sclerosis Journal, מטרת החוקרים היתה להעריך את יעילות הטיפול עם אוקרליזומאב בהשוואה לאינטרפרון beta-1aי(IFNβ1a) או אינבו במסגרת מחקרי פאזה III על טרשת נפוצה התקפית (RMS) ו-MS מתקדמת ראשונית (PPMS). היעילות נבדקה באמצעות הערכת אובדן הנפח בתלמוס וכן נבדק כיצד המעבר לטיפול עם אוקרליזומאב משפיע על שינויי נפח.

תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך התקופה כפולת-הסמיות, טיפול עם אוקרליזומאב הפחית באופן מובהק את אובדן הנפח התלמי עם גודל ההשפעה הגדולה ביותר (Cohen's d: RMS: 0.561 בשבוע 96; PPMS: 0.427 בשבוע 120) בהשוואה לאובדן הנפח בכל המוח, בחומר האפור של קליפת המוח ובחומר הלבן.

לאחר תקופת מעקב של עד שבע שנים, המטופלים אשר הוקצו בתחילת המחקר לטיפול עם אוקרליזומאב עדיין הראו שיעור פחות של אובדן הנפח התלמי בהשוואה למטופלים אשר עברו לטיפול לאחר קבלת IFNβ1aי(p < 0.001) או אינבו (p < 0.001).

לסיכום, טיפול עם אוקרליזומאב בחולי טרשת נפוצה יעיל בהפחתת אובדן הנפח התלמי בהשוואה ל-IFNβ1a או אינבו. ההשפעות המוקדמות על שימור הרקמה התלמית נמשכו לאורך זמן. אובדן הנפח התלמי עשוי להיות סמן רגיש פוטנציאלי להמצאות נזק מתמשך לרקמות.

מקור:

Arnold, D. L., Sprenger, T., Bar-Or, A., Wolinsky, J. S., Kappos, L., Kolind, S., Bonati, U., Magon, S., van Beek, J., Koendgen, H., Bortolami, O., Bernasconi, C., Gaetano, L., & Traboulsee, A. (2022). Ocrelizumab reduces thalamic volume loss in patients with RMS and PPMS. Multiple Sclerosis (Houndmills, Basingstoke, England), 135245852210975.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה