תפקוד חברתי מופרע באופן חמור בהפרעות פסיכוטיות. תסמינים שליליים וקוגניציה חברתית ככל הנראה מהוות גורמים חשובים בתפקוד חברתי, למרות שהחשיבות והקשר בין שלושת הגורמים הללו איננו ברור עד תום. במחקר הנוכחי, ניסו החוקרים להעריך את היחס בין קוגניציה חברתית, תפקוד חברתי והביטוי והגורמים החווייתיים של תסמינים שליליים במטופלים שחוו אפיזודה ראשונה של פסיכוזה.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of Psychiatric Research נכללו 216 מטופלים משתתפים במחקר רב מרכזי (AGES-CM). על מנת להעריך את התפקוד השתמשו החוקרים ב-The WHO Disability Assessment Scheduleי(WHODAS 2.0), בעוד ש-Positive and Negative Schizophrenia Syndrome Scaleי(PANSS) הושמש על מנת למדוד את חומרת התסמינים השליליים. בנוסף, Mayer-Salovey-Caruso Emotional Intelligence Testי(MSCEIT) שימש את החוקרים כדי להעריך את מרכיב העיבוד הרגשי של הקוגניציה החברתית של המשתתפים.
לאחר מכן, ביצעו החוקרים ניתוחים רשתיים כאשר מטרתם היתה לנתח דפוסים של יחסים בין קוגניציה חברתית, תפקוד חברתי והביטוי וגורמים חווייתיים של תסמינים שליליים.
תוצאות המחקר הראו כי ישנו יחס ישיר בין קוגניציה חברתית ותפקוד חברתי (משקל – -0.061), אך קיים גם קישור בלתי ישיר ביניהם המתווך על ידי הגורמים החווייתיים (אך לא המרכיב הקשור לביטוי) של תסמינים שליליים (משקל – 0.263).
החשיבות של השפעת תת הדומיינים של קוגניציה חברתית, כמו גם של תפקיד תסמינים שליליים, ובייחוד של גורמים חווייתיים, בתפקוד חברתי של מטופלים עם אפיזודה ראשונה של פסיכוזה נראית רלוונטית. הכללת הגורמים הללו בתכניות מניעה וטיפול יכולה לאפשר לצוות המטפל להפחית את האימפקט על התפקוד החברתי של מטופלים אלה.
מקור: