מטופלים רבים עם מלנומה עורית בשלב נמוך עדיין יחוו הישנות של הגידול, גרורות או מוות, ומנגד ישנם מטופלים רבים בשלבי מחלה מתקדמים יותר שלא יחוו סיבוכים אלה.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology היתה לפתח אלגוריתם על ידי אינטגרציה של תבחין ביטוי של 31 גנים (i31-ROR) יחד עם מידע קליני ופתולוגי על מנת לאפשר אופטימיזציה אישית של חישוב הזיכון להישנות או תמותה.
כמו כן, החוקרים ניסו להשתמש באלגוריתם i31-ROR יחד עם אלגוריתם אחר שתוקף בעבר להערכה מדויקת לסיכון למעורבות של בלוטת זקיף (i31-SLNB) על מנת לתכנן תכנית טיפולית באופן אופטימלי.
במסגרת המחקר, על בסיס עוקבה של מטופלים עם מלנומה בשלבים 1-3, פיתחו החוקרים מודלים של רגרסיית קוקס עבור הסיכון להישנות הגידול (1,581 מטופלים), וכן תיקפו מודלים אלה באופן בלתי תלוי (523 מטופלים).
בנוסף, על ידי שימוש בנקודות חיתוך על בסיס National Comprehensive Cancer Network, העריכו החוקרים את הביצועים של האלגוריתם i31-ROR תוך שימוש בשיעורי נקודת הישרדות אמצעית במטופלים עם מלנומה בשלב IIA בהשוואה למטופלים עם מלנומה בשלב IIB כנקודת סף לסיכון.
תוצאות המחקר הראו כי מטופלים עם תוצאת סיכון נמוך על בסיס האלגוריתם היו בעלי שיעורים גבוהים יותר באופן מובהק של הישרדות ללא הישנות מחלה ל-5 שנים (91% לעומת 45%, p<0.001), הישרדות ללא הופעת גרורות מרוחקות (95% לעומת 53%, p<0.001) והישרדות ספציפית למלנומה (98% לעומת 73%, p<0.001)
בהשוואה למטופלים עם תוצאות סיכון גבוה על בסיס אלגוריתם ה-i31-ROR. מעבר לכך, ניתוח משולב של אלגוריתם ה-i31-ROR יחד עם האלגוריתם המחשב את הסיכון למעורבות בלוטת הזקיף זיהה 44% מהמטופלים אשר יכלו להתקדם לביופסיית בלוטת זקיף תוך שימור שיעורי הישרדות גבוהים (מעל 98%) או כאלה שרובדו מחדש כבעלי סיכון גבוה או נמוך יותר להישנות או למוות.
ממחקר זה עולה כי שילוב של מידע קליני ופתולוגי יחד עם מבחן ביטוי של 31 גנים יכול לעשות אופטימיזציה לריבוד הסיכון של מטופלים עם מלנומה, לעומת המידע הקליני והפתולוגי בלבד.
מקור: