חולי מיגרנה רבים אינם מגיבים בצורה מספקת לטיפולי המניעה הקונבנציונליים. חולים אלה מוגדרים כמקרים עמידים/ קשים לטיפול. נוגדנים פפטידיים מונוקלונאליים, הקשורים לגן קלציטונין, מהווים טיפול מולקולרי חדשני למיגרנה אפיזודית וכרונית. טיפול זה הוכח בניסויים קליניים קצרים כיעיל בכ-40%-50% מכלל חולי מיגרנה כרונית (chronic migraine – CM). אמנם, ישנו מידע מחקרי זמין בדבר הפעילות של erenumab. ברם, מידע בדבר פעילות התרופה בעולם אמיתי עודנו חסר.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Headache and Pain ביקשו החוקרים לבחון את התגובה ל-erenumab בעולם אמיתי, וזאת בקרב חולי מיגרנה כרונית עמידים לטיפול. הפרסום הנוכחי כלל את תוצאי איכות החיים של 177 חולים.
מחקר זה הסתמך על שאלונים של מדדי תוצאים (Patient Related Outcome Measures – PROM) ושל איכות חיים (Quality of Life – QoL), שאלונים אשר שימשו לבחינת התגובה לטיפול. המחקר הנוכחי כלל סך של 177 חולי CM עמידים לטיפול אשר טופלו עם erenumab במינונים של 70/140 מ"ג במתן תת עורי אחת לארבעה שבועות.
הנבדקים גויסו משלוש מרפאות מומחים לטיפול בכאב ראש. 174 מהמטופלים קיבלו את הזריקה הראשונה שלהם בין דצמבר 2018 לאוקטובר 2019.
כלל החולים הוערכו למדדי ה-PROM - מבחן Headache Impact Test−6 (HIT-6), בדיקת הערכת מגבלה קשורת מיגרנה (Migraine Associated Disability Assessment test) ושאלון איכות חיים ספציפית למיגרנה (Migraine-Specific QoL Questionnaire). הערכה זו בוצעה טרם תחילת הטיפול עם erenumab ובתדירות של 3-12 חודשים מתחילת הטיפול.
ההחלטה להמשיך בטיפול התבססה על שיפור קליני סובייקטיבי של לפחות 30% (לפי דיווח עצמי של מטופלים ביומני מעקב ושאלוני איכות חיים). טיפולי המנע הקיימים למיגרנה כללו תרופות פומיות קונבנציונליות (כגון טופירמט, קנדסארטן, פרופרנולול או אמיטריפטילין), לפחות שני מחזורי טיפול בפרוטוקול PREEMPT של onabotulinumtoxin A או (במספר קטן של מקרים) נוירומודולציה בעזרת גרייה מוחית מגנטית.
תוצאות המחקר הדגימו כי 68/177 (38.4%) מהחולים הפסיקו את הטיפול במהלך השנה הראשונה, בין אם בגלל חוסר יעילות (ללא תועלת משמעותית או רק שיפור מינימלי) ו/או תופעות לוואי. 109/177 (61.6%) מטופלים דיווחו על שיפור קליני משמעותי לאחר 6-12 חודשים וביקשו להמשיך בטיפול. 12/109 מטופלים הפסיקו את הטיפול בתקופה שבין שנה אחת ועד יוני 2021 (בעיקר עקב החמרה במיגרנה שלהם). 97/177 חולים (54.8%) נותרו בטיפול נכון ליוני 2021 (משך טיפול של 17-30 חודשים, חציון של 25 חודשים).
מתוצאות מחקר זה עולה כי כ-55% מחולי מיגרנה כרונית העמידים/קשים לטיפול אשר טופלו עם erenumab דיווחו על יעילות סובייקטיבית של הטיפול ועדיין נותרו בטיפול לאחר 17-30 חודשים.
מקור: