סוכרת אוטואימונית מעוכבת של מבוגרים (Latent autoimmune diabetes in adults - LADA) היא סוכרת אוטואימונית מזדחלת. במחקר זה החוקרים ביקשו לתרום מידע חדש בנוגע לפרוגנוזה ארוכת הטווח של LADA עם דרגות שונות של אוטואימוניות בהשוואה לסוכרת סוג 2 וסוכרת סוג 1 של הבגרות.
עוד בעניין דומה
במחקר מבוסס עוקבה זה נכללו נבדקים שוודיים עם אבחנה חדשה של LADA (n=550, מרובדים לפי דרגת אוטואימוניות חציונית בחלוקה לקבוצת LADAhigh ו-LADAlow), סוכרת סוג 2 (n=2,001) וסוכרת סוג 1 של הבגרות (n=1,573) ומקרי ביקורת בריאים ללא סוכרת (n=2,355) בין השנים 2017-2019. המידע שנאסף ממאגרים כלל: תמותה מכל סיבה, תחלואה קרדיווסקולרית (Cardiovascular Disease - CVD), רטינופתיה סוכרתית, נפרופתיה ומאפיינים קליניים נוספים שהיו במעקב.
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בקבוצת הנבדקים עם LADA (יחס סיכונים של 1.44, רווח בר-סמך של 95%, 1.03-2.02) סוכרת סוג 1 (יחס סיכונים של 2.31, רווח בר-סמך של 95%, 1.75-3.05) וסוכרת סוג 2 (יחס סיכונים של 1.31, רווח בר-סמך של 95%, 1.03-1.67) בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת.
שיעורי ההיארעות של CVD היו גבוהים בקבוצת LADA high (יחס סיכונים של 1.67, רווח בר-סמך של 95%, 1.04-2.69) וסוכרת סוג 2 (יחס סיכונים של 1.53, רווח בר-סמך של 95%, 1.17-2), אך לא בקבוצת LADA low וסוכרת סוג 1.
היארעות של רטינופתיה, אך לא נפרופתיה, היתה גבוהה יותר בקבוצות LADA (יחס סיכונים של 2.25, רווח בר-סמך של 95%, 1.64-3.09) בהשוואה לקבוצת סוכרת סוג 2 (מידע לא זמין עבור סוכרת סוג 1). בנבדקים בקבוצת LADA היו ערכי לחץ דם ופרופיל ליפידים טובים יותר וערכי HbA1c טובים פחות בהשוואה לנבדקים עם סוכרת סוג 2, בבסיס ובמהלך תקופת המעקב. ממצאים אלו היו מובהקים יותר בנבדקים בקבוצת LADA high, אשר דומה יותר לסוכרת סוג 1 מבחינה זו.
מסקנת החוקרים היתה כי למרות שלמטופלים עם LADA יש פחות גורמי סיכון מטבוליים בהשוואה לאלה עם סוכרת סוג 2. למטופלים אלה יש סיכון מוגבר לתמותה, CVD ורטינופתיה. שליטה גליקמית פחותה, במיוחד עבור נבדקים עם LADA high, מדגישה את הצורך בשיפור ניהול המטופלים עם LADA.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה