כיצד משפיע ניוד מוקדם על התפקוד בעת שחרור מטיפול נמרץ?

מחקרים קודמים הדגימו כי ניוד מוקדם של מטופלים ששרדו מחלות קשות משפיעה לחיוב על מצבם התפקודי לאחר השחרור מטיפול נמרץ. במחקר שפורסם ב-Journal of intensive care חוקרים בדקו את סוגיה זו על ידי ביצוע מחקר עוקבה בהשתתפות 684 חולים במתקן רפואי בגרמניה בשתי יחידות טיפול נמרץ. במחקר נכללו חולים קשים שהיו בחדר מיון מעל 24 שעות. במסגרת המחקר נבדקה היעילות של תנועה מחוץ למיטה של לפחות 40 דקות.

תוצאות המחקר הדגימו כי ניוד של של מעל 40 דקות זוהה כמנבא עצמאי לשיפור במצב התפקודי לאחר השחרור מטיפול נמרץ. ההשפעה על התוצא העיקרי, ציון במבחן התפקוד על שם Barthel עד השחרור מטיפול נמרץ, נצפתה בשלושה מודלים שונים (השפעת הטיפול הממוצעת של שלושת המודלים כאשר p<0.001). כאשר פרמטרי הנעה כמו רמת התנועה נכללו בניתוח, השפעת הטיפול הממוצעת נעלמה (השפעת הטיפול הממוצעת היא 1.0; רווח בר-סמך 95%: 0.4-2.4; p=0.16).

החוקרים סיכמו כי ניוד מוקדם של מטופלים לפרק זמן של מעל 40 דקות השפיע לחיוב על מצבם התפקודי של מטופלים בעת השחרור מיחידת טיפול נמרץ. המחקר ציין כי רמת התנועה שבוצעה בזמן השהות ביחידת הטיפול הנמרץ היתה הגורם החשוב ביותר בהיבט מינון התנועה, שכן פרק זמן ארוך יותר של תנועה לא הראה הטבה נוספת למטופלים שהיו ברמת תנועה גבוהה.

מקור:

Lorenz, M., Fuest, K., Ulm, B. et al. The optimal dose of mobilisation therapy in the ICU: a prospective cohort study. j intensive care 11, 56 (2023). https://doi.org/10.1186/s40560-023-00703-1

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה