תנאי מוקדם בטרם התחלתה של תכנית סקר הוא שבדיקת הסקר תהיה מקובלת מצד המטופלים. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת European Urology Oncology, מטרת החוקרים היתה להעריך את הקבלה וכן את מידת המטרד של בדיקות סקר לסרטן הערמונית מצד המטופלים.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר האקראי מבוסס האוכלוסיה GÖTEBORG-2 על בדיקות סקר לסרטן הערמונית, הוזמנו למעלה מ-37,000 גברים לבדיקת prostate-specific antigenי(PSA), ואחריה להדמיית תהודה מגנטית (MRI) במקרה של PSA מוגבר, וביופסיה של הערמונית (ממוקדת ו/או שיטתית) אם היתה התוויה לכך.
במסגרת המחקר, המשתתפים התבקשו למלא שאלון ולדרג את רמת המטרד הקשורה בכל בדיקה (PSA,יMRI וביופסיה של הערמונית) בקנה מידה קטגורי הנע בין 1 ל-5 (1="כלל לא מטרידה" ו-5="מטרידה מאוד"), ולדרג את נכונותם לחזור על הבדיקות על ידי סימון X בסולם רציף שנע בין 0 ל-10 (0="כן, ללא כל היסוס" ו-10="לא, בהחלט לא"). החוקרים השתמשו ב-Wilcoxon signed rank test.
מתוצאות החוקרים עולה כי ההיענות ל-MRI היתה 96% (1,790/1,872), ההיענות לביופסיה היתה 89% (810/907), ושיעור התגובה לשאלון היה 75% (608/810). גברים שעברו את כל הבדיקות (n=577) השיבו כי הביופסיה מטרידה יותר מבדיקת PSAי(p<0.001) ו-MRIי(p<0.001).
רמות גבוהות של מטרד (≥4 מתוך 5) דווחו על ידי 2% (12/577) עבור בדיקת PSA,י8% עבור MRIי(46/577) ו-43% (247/577) עבור ביופסיה. כמו כן, נמצא כי הגברים ניאותו יותר לחזור על ה-MRI מאשר על הביופסיה (p<0.001), אך ההפרש היה קטן (חציון 0.2, טווח בין רבעוני 0.1–0.6; לעומת 0.5, 0.1–2.0).
לסיכום, אמנם משתתפי המחקר סברו כי ביופסיות מטרידות יותר מ-MRI, אך הרוב הגדול של הגברים הביעו נכונות לחזור על שתי הבדיקות במידת הצורך. החוקרים מציינים כי הימנעות מביופסיה עבור גברים שליליים ב-MRI ומעבר לביופסיות ממוקדות בלבד עשויים לצמצם את המטרד מצד הגברים המשתתפים בבדיקות סקר לסרטן הערמונית.
מקור: