במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת PAIN, החוקרים ביקשו להעריך את הקשר בין רמות הכושר הגופני לבין מגבלה תפקודית והפרעות כאב אצל מתבגרים עם פיברומיאלגיה של נעורים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 321 מתבגרים (גיל ממוצע 15.14, 85.2% נשים) עם פיברומיאלגיה של נעורים, תוך התמקדות בעוצמת הכאב, עייפות, חומרת הסימפטומים, מגבלה תפקודית והפרעות כאב, לצד ביצועיהם בשתי משימות כושר: מבחן הצעד של הרווארד (Harvard step test) להערכת הכושר האירובי ומבחן הליכה של 6 דקות (מבחן סיבולת תת מקסימלית פשוט).
המחקר בוצע במהלך במהלך הערכה ראשונית למחקר קליני. המשתתפים השלימו משימות כדי להעריך את הכושר האירובי והסיבולת שלהם. החוקרים ניתחו גם את הקשר בין הערכות כושר אלו לבין מדדים מדיווחים עצמיים על מגבלה תפקודית והפרעות כאב באמצעות מתאמים דו משתנים וניתוחי רגרסיה היררכיים.
מתוצאות המחקר עולה כי למתבגרים עם פיברומיאלגיה של נעורים יש יכולת אירובית וסיבולת גופנית נמוכה יותר. עם זאת, רמות הכושר הגופני הללו היוו רק חלק קטן מהשונות במגבלה התפקודית ובהפרעות כאב, מה שמצביע על כך שמדדים מדיווחים עצמיים של עשויים לשקף באופן הדוק יותר קשיים בהתמודדות עם תסמינים במהלך פעילות גופנית מאשר חוסר יכולת גופנית ממשית.
החוקרים סיכמו כי בעוד שליקויים בכושר גופני ניכרים בנוער עם פיברומיאלגיה של נעורים, לליקויים אלה יש השפעה מינימלית על מגבלה תפקודית מדווחת והפרעות כאב. זה מדגיש את הצורך בהערכות מדויקות ויסודיות יותר של כושר גופני וסיבולת כדי לבחון את היעילות של התערבויות שיקום שמטרתן לשפר את התפקוד הגופני באוכלוסיה זו.
מקור: