במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Headache and Pain, החוקרים ביקשו לזהות גורמים מנבאים להישנות תת לחץ דם ספונטני תוך גולגולתי בעקבות טיפול בהזרקת דם עצמי לחלל האפידורלי.
המחקר בוצע במוסד רפואי שלישוני יחיד, שבו החוקרים איתרו 55 חולים, מתוכם 19 חולים עם הישנות תת לחץ דם ספונטני תוך גולגולתי לאחר טיפול בהזרקת דם עצמי לחלל האפידורלי ו-36 חולים תואמי גיל ומין ללא הישנות. החוקרים ניתחו מאפיינים קליניים, ממצאי הדמיה מוחית ושינויי נפח במבנים תוך גולגולתיים, והשתמשו בשיטות למידת מכונה כדי לשפר את דיוק הניבוי.
מתוצאות המחקר עולה כי לא נמצאו הבדלים מובהקים במאפיינים הקליניים בין מטופלים שחוו הישנות של תת לחץ דם תוך גולגולתי ספונטני לאחר טיפול בהזרקת דם עצמי לחלל האפידורלי (EBP) לבין אלה שלא.
עם זאת, נצפו הבדלים ברורים במאפייני הדמיה מסוימים. האדרה דיפוזית ב-Pchymeningeal נצפתה ב-73% (14 מתוך 19) מהמטופלים בקבוצת ההישנות בהשוואה ל-22% (8 מתוך 36) בקבוצת ללא הישנות (p=0.001). התרחבות ורידי המוח היתה שכיחה יותר בקבוצת ההישנות והשפיעה על 57% (11 מתוך 19) לעומת 19% (7 מתוך 36) בקבוצת ללא הישנות (p = 0.010).
ניתוח נוסף הראה ירידה בזווית midbrain-pons בקבוצת ההישנות, עם שינוי ממוצע של 12.0- מעלות (SD = 16.7) בהשוואה לעלייה של 1.8+ מעלות (SD = 18.3) בקבוצה ללא הישנות (p = 0.048). ניתוח נפחי חשף שינויים קטנים יותר בנפחי הנוזל התוך גולגולתי לאחר הפרוצדורה בקבוצת ההישנות, עם ירידה ממוצעת של 11.6 מ"ל (SD = 15.3) בהשוואה לעלייה של 4.8 מ"ל (SD = 17.1) בקבוצה ללא הישנות (p = 0.001).
מגמה דומה נצפתה בנפחי החדרים, עם עלייה ממוצעת של 1.0 מ"ל (SD = 2.0) בקבוצת ההישנות ו-2.0 מ"ל (SD = 2.5) בקבוצה ללא הישנות (p = 0.003). יש לציין שסיווג random forest חשף שהמודל המשתמש בנפח מוח יעיל יותר בניבוי הישנות, עם שטח מתחת לעקומה (AUC) של 0.80 בהשוואה ל-0.52 עבור מודלים אחרים.
החוקרים סיכמו כי ניתוח נפחי של מבנים תוך גולגולתיים עשוי לסייע בניבוי הישנות לאחר טיפול בהזרקת דם עצמי לחלל האפידורלי בחולים עם תת לחץ דם ספונטני תוך גולגולתי.
מקור: