יש מעט מידע על האופן שבו רופאי משפחה מתמודדים עם נדודי שינה לאחר הגילוי של תרופות היפנוטיות חדשות כגון אנטגוניסטים לקולטן אורקסין ואגוניסטים לקולטן מלטונין. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת BMC Primary Care, החוקרים ביקשו לבחון אסטרטגיות טיפול עבור נדודי שינה ברפואת הקהילה היפנית.
עוד בעניין דומה
117 רופאי משפחה נסקרו על ההיכרות שלהם עם כל אפשרות ניהול לנדודי שינה בסולם תגובה בינארי (0 = "לא מוכר"; 1 = "מוכר") וכיצד הם ניהלו נדודי שינה באמצעות סולם ליקרט של תשע נקודות (1 = "אני אף פעם לא רושם/מבצע את זה"; 9 = "אני לעתים קרובות רושם/מבצע את זה"). רופאים שלא הכירו אפשרות ניהול נחשבו כמי שמעולם לא רשמו או ביצעו אותה.
תוצאות המחקר הדגימו כי בנוגע לטיפול תרופתי, רוב הרופאים הכירו תרופות היפנוטיות חדשות.Suvorexant היה הטיפול ההיפנוטי עם השימוש הרב ביותר, ואחריו lemborexant ו-ramelteon. הטיפולים ההיפנוטיים החדשים הללו היו בממוצע של 4.8-5.4 נקודות ו-4.0-4.7 נקודות עבור תחילת שינה ונדודי שינה, בהתאמה.
לעומת זאת, רוב הבנזודיאזפינים היו בשימוש לעתים רחוקות מתחת לשתי נקודות. לגבי פסיכותרפיה, רק כ-40% מהרופאים הכירו טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור נדודי שינה (CBT-I) והם יישמו אותו רק לעתים רחוקות, בממוצע של 1.5-1.6 נקודות.
בנוסף, יותר רופאים הכירו פסיכותרפיות עם מרכיב אחד (כלומר, הרפיה, טיפול בהגבלת השינה ובקרת גירוי) בהשוואה ל-CBT-I ו-48%-74% מהם יישמו זאת לעתים קרובות יותר, עם ציונים שנעו בין 2.6 ל-3.4 נקודות.
לסיכום, מחקר זה מצביע על כך שרופאי משפחה יפנים משתמשים רק לעתים רחוקות ב-CBT-I לטיפול בנדודי שינה. בנוסף, הם משתמשים בתרופות שינה חדשות בתדירות גבוהה יותר מבנזודיאזפינים מבחינת טיפול תרופתי.
החוקרים סיכמו כי ניתן לעלות את השימוש והזמינות של CBT-I ברפואת הקהילה היפני על ידי חינוך רופאי משפחה, יישום CBT-I קצר או דיגיטלי ו/או פיתוח שיתופי פעולה בין רופאי משפחה ומומחי CBT-I.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה