במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Family Practice, החוקרים ביקשו לחקור את הטיפול של רופאי משפחה בחולים עם כאבי ראש הנמשכים לפחות 6 חודשים.

במחקר חתך תיאורי רטרוספקטיבי המבוסס על ביקורת רפואית, החוקרים גיוסו כל רופאי המשפחה העובדים בעיריית Vejle (אוכלוסייה של 116,992), דנמרק, וביקשו מהם לסקור את 20 החולים האחרונים שלהם עם כאבי ראש. תוצאות המחקר היו אבחון כאבי ראש, טיפול והפניות. גורמים הקשורים להפניה לטיפול נוירולוגי נבדקו באמצעות רגרסיה לוגיסטית.

תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 26 מרפאות שהוזמנו, 19 השתתפו ודיווחו על 367 חולים עם כאב ראש מתמשך (71.4% נשים; גיל ממוצע 48.5 שנים). מאה שישים ואחד חולים סבלו ממיגרנה (44%; טווח בין רבעוני: 28-60%), 140 (38%; טווח בין רבעוני: 25-44%) סבלו מכאב ראש מתחי; 243 (66%; טווח בין רבעוני: 50–79%) השתמשו במשככי כאבים פשוטים, 147 (40%; טווח בין רבעוני: 29–59%) השתמשו בטריפטנים, 37 (10%; טווח בין רבעוני: 0–14%) באופיואידים, ל-93 (25%; טווח בין-רבעוני: 20–35%) ברפואה מונעות. בנוסף, ראו כי 176 (48%; טווח בין רבעוני: 48-59%) הופנו לנוירולוג, ו-92 (25%; טווח בין רבעוני: 10-37%) הופנו לבדיקת CT או MRI. הגורמים הקשורים להפניה היו אבחון של יותר מכאב ראש אחד (יחס סיכויים מתואם 1.75 [רווח בר סמך 95%: 1.05-2.95]; P = 0.03), כאב ראש לאחר טראומה (יחס סיכויים מתואם 2.53 [רווח בר סמך 95%: 1.25-5.38]; P = 0.01), כאב ראש לא ספציפי (יחס סיכויים מתואם 2.04 [רווח בר סמך 95%: 1.08-3.93]; P = 0.03), ושימוש בטיפול מונע (יחס סיכויים מתואם 2.75 [רווח בר סמך 95%: 1.68-4.57]; P < 0.001).

לסיכום, תוצאות המחקר מספקות תובנות כיצד רופאי משפחה מנהלים חולים עם כאב ראש מתמשך. החוקרים סיכמו כי יש להתמקד בהפחתת אופיואידים, הגברת הטיפול המונע והשארת יותר חולים ברפואת הקהילה.

מקור:

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה