מיגרנה, הפרעת כאב ראש ראשונית נפוצה, משבשת לעתים קרובות את חיי היומיום, במיוחד כשהיא מלווה באאורות חזותיות. בעוד שהאטיולוגיה של מיגרנות עדיין לא ברורה, עדויות מתעוררות מצביעות על קשר להפרעות קרדיווסקולריות.
עוד בעניין דומה
בתיאור מקרה שפורסם לאחרונה בכתב העת The American journal of case reports, מתועדת אישה בת 35 שחוותה מיגרנה עם אאורה. במסגרת הדמיית MRI ראש שבוצעה, נחשף נזק איסכמי בכלי דם קטן באזור הפרונטלי הימני ומיקרו-דימומים ישנים באזור האוקסיפיטלי הימני.
ציון הסיכון לתסחיף פרדוקסלי (RoPE) של המטופלת היה גבוה (9 מתוך 10) במיוחד, מה שמצביע בסבירות גבוהה על PFO. אבחנה זו אושרה באמצעות אקו לב דרך הוושט (TEE) עם בדיקת בועות, אשר זיהתה PFO חמור (דרגה 4).
המטופלת עברה סגירה מוצלחת של PFO באמצעות גישה טרנס-פמורלית עם מכשיר Amplatzer של 25 מ"מ, ללא שימוש בפלואורוסקופיה. המטופלת שוחררה במצב יציב ולא דיווחה על אפיזודות של מיגרנה במעקב של חמישה חודשים.
לסיכום, מקרה זה מדגיש את התפקיד הקריטי של הערכה קרדיווסקולרית בחולים צעירים עם מיגרנות, במיוחד אלה עם אאורה, כדי לזהות ולטפל במומי לב בסיסיים כגון PFO. השיפור הניכר והיעדר התקפי מיגרנה בעקבות סגירת PFO במטופלת זו מדגימים את היתרונות האפשריים של טיפול בבעיות לבביות במקרים דומים. עם זאת, חשוב לציין שסגירת PFO אינה מומלצת בדרך כלל לטיפול במיגרנה אלא אם יש עדויות לשבץ איסכמי קשור.
מקור: