במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Headache: The Journal of Head and Face pain, החוקרים ביקשו להשוות את ההשפעות של גלקנזומאב מול אינבו במשך תקופה של שלושה חודשים. מטרתם היתה לספק ראיות לגבי טיפולים יעילים עבור מיגרנה וסטיבולרית, מצב עם חסר בנתוני מחקר מבוקר אינבו.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך באתר יחיד וכלל משתתפים בגילאי 18-75 שאובחנו עם מיגרנה וסטיבולרית או שיש חשד סביר למצב זה לפי קריטריוני Barany Society.י40 משתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1, כאשר 38 השלימו את המחקר לצורך ניתוח intent-to-treat.
הם טופלו ב- גלקנזומאב או באינבו שניתנו באמצעות הזרקה תת עורית, החל מ-240 מ"ג בחודש הראשון ולאחר מכן 120 מ"ג בחודש השני והשלישי. התוצא העיקרי היה שינוי בציון VM-PATHIי(Vestibular Migraine Patient Assessment Tool and Handicap Inventory) והתוצאים המשניים כללו שינוי בציון DHI (Dizziness Handicap Inventory) וספירת ימי סחרחורת מוגדרים (DDDs).
מתוצאות המחקר עולה כי גלקנזומאב הפחית משמעותית את תסמיני המיגרנה הוסטיבולרית בהשוואה לאינבו. ציון ה-VM-PATHI ירד ב-14.8 נקודות (רווח בר סמך 95%, -23.0 עד 6.5-) עבור קבוצת גלקנזומאב לעומת ירידה של 5.1 נקודות (רווח בר סמך 95%, -13.0 עד 2.7) עבור קבוצת האינבו, הבדל מובהק סטטיסטית של 9.6- נקודות (רווח בר סמך 95%, -20.7 עד 1.5, p = 0.044).
בנוסף, ציון ה-DHI ירד באופן מובהק בקבוצת גלקנזומאב ב-22.0 נקודות (רווח בר סמך 95%, -31.9 עד 12.1-) בהשוואה ל-8.3 נקודות בקבוצת האינבו (רווח בר סמך 95%, -15.0 עד 1.6), הבדל של -13.7 נקודות (רווח בר סמך 95%, -20.4 עד 8.5-, p = 0.018).
כמו כן, ספירת ימי הסחרחורת המובהקים בחודש ירדה יותר בקבוצת גלקנזומאב, מ-17.9 ימים (סטיית תקן 7.9) ל-6.6 ימים (סטיית תקן 7.3), בהשוואה לירידה מ-18 ימים (סטיית תקן 7.6) ל-12.5 ימים (סטיית תקן 11.2) בקבוצת האינבו, הבדל של 5.7- ימים (רווח בר סמך 95%, -10.7 עד 0.7-, p = 0.026). לא נצפו תופעות לוואי חמורות, מה שמצביע על כך שהטיפול גם בטוח.
החוקרים סיכמו כי גלקנזומאב היה יעיל בהפחתת סימפטומים של מיגרנה וסטיבולרית במחקר פיילוט זה ומציע אפשרות טיפול מבטיחה למצב מאתגר זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה