במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת PAIN, ביקשו חוקרים לבחון את הקשר בין סטרס בעבודה, כפי שהוערך על ידי מודל חוסר איזון מאמץ-תגמול, לבין ההיארעות של כאבי גב תחתון כרוניים לאורך תקופה של 4 שנים.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 1,733 משתתפים מקוהורט שריר-שלד של מחקר ELSA-Brasil (Estudo Longitudinal de Saúde do Adulto-Brasil), כולם ללא כאבי גב תחתון בתחילת המחקר (2012-2014).
אפיזודות של כאבי גב תחתון במהלך 30 הימים האחרונים, עוצמתם ונוכחות של מוגבלות הוערכו באמצעות מעקבים טלפוניים שנתיים שנעשו בין 2015 ל-2018. כאבי גב תחתון כרוניים הוגדרו כאפיזודות של כאבי גב תחתון שנמשכו יותר משלושה חודשים עם עוצמה בינונית לפחות.
החוקרים ניתחו את ההיארעות של לפחות אפיזודה אחת של כאבי גב תחתון כרוניים (כן/לא), מספר האפיזודות שלהם (0, 1, 2 ומעלה) ואת החומרה/ מוגבלות שלהם (ללא, חומרה קלה, חומרה חמורה/ כאבים מגבילים). כמו כן, הקשר בין תוצאים אלו לבין השלישים של יחס מאמץ-תגמול, וכן עם כל ממד במודל מאמץ-תגמול, נבדק באמצעות מודלים לוגיסטיים רב-משתניים ומודלים של רגרסיה של פואסון. מודלים אלו הותאמו למשתנים סוציו-דמוגרפיים ותעסוקתיים שונים.
תוצאות המחקר הדגימו כי ההיארעות המצטברת של כאבי גב תחתון כרוניים במהלך ארבע שנים היתה 24.8%. חוסר איזון גבוה של מאמץ-תגמול היה קשור לעלייה של 67% בסיכון לחוות אפיזודות מרובות של כאבי גב תחתון כרוניים (רווח בר-סמך 95%: 1.12-2.47) ולעלייה של 70% בסיכון לכאבים חמורים או מגבילים (רווח בר-סמך 95%:1.14 -2.53).
בנוסף, מחויבות גבוהה לעבודה הובילה לעלייה של 23% בהיארעות של כאבי גב תחתון כרוניים (רווח בר-סמך 95%: 1.01-1.50), כמו גם לסבירות גבוהה יותר ב-67% למספר אפיזודות של כאבים כרוניים (רווח בר-סמך 95%: 1.11-2.50) ולסיכון מוגבר יותר ב-57% לכאבים חמורים או מגבילים (רווח בר-סמך 95%: 1.05-2.34).
החוקרים מסכמים כי סטרס בעבודה קשור לשכיחות גבוהה יותר, לתדירות מוגברת ולחומרה רבה יותר של כאבי גב תחתון כרוניים לאורך תקופה של ארבע שנים. אם קשר זה הוא סיבתי, אסטרטגיות להפחתת סטרס בעבודה עשויות לסייע בהפחתת ההשפעה של כאבי גב תחתון כרוניים.
מקור: