במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Pain, החוקרים ביקשו לבחון את האפידמיולוגיה של כאב בקרב פגים שנולדו לפני שבוע 32 ואת שכיחות הפרוצדורות הכואבות, תיעוד הכאב, שימוש במדדי כאב ואופן מתן טיפול תרופתי, תוך פילוח לפי כל יום חיים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 3,686 פגים שנולדו לפני שבוע 32 (שבוע ממוצע 28.2) ושוחררו מבית החולים בין ינואר 2020 ליוני 2024, במשקל לידה ממוצע של 1176 גרם.
מתוצאות המחקר עולה כי ל-11.6% מהפגים היתה אבחנה של מצב רפואי כואב ו-84.1% נחשפו לפחות לפרוצדורה פוטנציאלית אחת שגורמת לכאב. סך הכל, 74.6% מהפגים חוו כאב בפועל, דבר שייצג 28,137 מתוך 185,008 ימי טיפול בפגים (15.2%).
עבור כל עלייה של שבועיים בגיל ההריון, נרשמה ירידה מובהקת בשיעור הפגים שחוו כאב. בקרב פגים שנולדו לפני שבוע 28, שיעור הדיווח על כאב היה כמחצית משיעור הפרוצדורות הכואבות, בעוד שבקרב אלה שנולדו בשבועות 28–31, הדיווח על כאב תאם כמעט לגמרי את החשיפה לפרוצדורות כואבות.
מדדי כאב שימשו ב-75% מהפגים, וטיפול תרופתי ניתן ל-81.7% מהם - בעיקר באופן מקומי או פומי. בקרב פגים עם כאב, שיעור הטיפול דרך הווריד היה גבוה יותר ככל שגיל ההריון היה גדול יותר.
החוקרים סיכמו כי למרות השימוש בנוגדי כאבים ובאמצעי אלחוש וטשטוש, פגים רבים מאוד חווים כאב. מיפוי האפידמיולוגיה של כאב, כולל פרוצדורות, מצבים רפואיים וטיפולים לפי גיל לידה וגיל לאחר הלידה, עשוי לסייע בשיפור ניהול קליני ולהניח תשתית למחקרים נוספים שיבחנו דרכים להפחתת השפעות שליליות קצרות וארוכות טווח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
