בכתב העת The Journal of Headache and Pain התפרסמו ממצאיו של מחקר אשר בחן את המנגנונים המולקולריים והתאיים הגורמים לכאב נוירופתי בפנים. כאב נוירופתי כרוני, במיוחד באזור האורופציאלי (פנים ולסתות), פוגע באופן ניכר באיכות החיים. פגיעה עצבית היקפית בעצב המשולש (Trigeminal nerve) מפעילה תאי גליה לווייניים (Satellite Glial Cells - SGCs) בגנגליון הטריגמינלי (TG), דבר התורם לכאב נוירופתי אורופציאלי. עם זאת, האות במעלה הזרם האחראי להפעלת ה-SGCs נותר לא ברור.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נחקר התפקיד והמקורות התאיים של איתות אינטרפרון-גמא (IFN-γ) בגנגליון הטריגמינלי לאחר פגיעה בעצב האינפרא-אורביטלי (Infraorbital Nerve Injury - IONI) בחולדות.
במסגרת המחקר הוערכה הרגישות המכנית של עור כרית השפם (whisker pad) לאחר ביצוע IONI. נבדקו שינויים ברמות IFN-γ, בביטוי הקולטן ל-IFN-γ ובחלבון גליאלי חומצי סיבי (GFAP; סמן להפעלת SGC) בגנגליון הטריגמינלי באמצעות אימונוהיסטוכימיה. כמו כן, הוערכו ההשפעות של מתן תוך-גנגליוני של IFN-γ, אנטגוניסט לקולטן IFN-γ ותאי T מסוג CD8+ מבודדים על רגישות יתר מכנית (mechanical hypersensitivity). ביטוי GFAP לאחר מתן תוך-גנגליוני של IFN-γ או האנטגוניסט לקולטן כומת גם הוא. נעשה שימוש בציטומטריית זרימה (flow cytometry) ואימונוהיסטוכימיה לזיהוי התאים המייצרים IFN-γ.
בתרביות ראשוניות של SGCs נמדד שחרור אינטרלוקין-1 בטא (IL-1β) שהושרה על ידי IFN-γ ונבדקה ההשפעה של אנטגוניזם לקולטן IL-1י(IL-1R1) על רגישות יתר מכנית. בנוסף, הוערכו המיקום והביטוי של IL-1R1 בנוירונים של הגנגליון הטריגמינלי לאחר IONI.
תוצאות המחקר הראו כי IONI גרם לרגישות יתר מכנית מתמשכת ולעלייה בביטוי של IFN-γ, הקולטן ל-IFN-γ ו-GFAP בגנגליון הטריגמינלי. תאי T מסוג CD8+ נמצאו כמקור העיקרי ל-IFN-γ לאחר הפגיעה העצבית, והעברה תוך-גנגליונית של תאי T מסוג CD8+ מבודדים השרתה באופן זמני רגישות יתר מכנית. קולטני IFN-γ נמצאו ממוקמים על גבי SGCs, כאשר רמות הביטוי שלהם עלו לאחר IONI.
מתן תוך-גנגליוני של IFN-γ עורר רגישות יתר מכנית והפעלת SGCs, ואילו אנטגוניזם לקולטן שלו הפחית את רגישות היתר. גירוי תרביות SGCs עם IFN-γ הגביר את שחרור ה-IL-1β. מתן משולב של אנטגוניסט ל-IL-1R1 מנע את רגישות היתר המכנית שהושרתה על ידי IFN-γ. הקולטן IL-1R1 נמצא ממוקם על גבי נוירונים בגנגליון הטריגמינלי, ורמת הביטוי שלו עלתה לאחר הפגיעה העצבית.
החוקרים הסיקו כי IFN-γ שמקורו בתאי T מסוג CD8+ מפעיל תאי גליה לווייניים (SGCs) בגנגליון הטריגמינלי, מה שמוביל לשחרור IL-1β המעודד היפראקטיביות עצבית וכאב נוירופתי אורופציאלי לאחר פגיעה עצבית. התמקדות בציר האיתות IFN-γ–SGC–IL-1β עשויה להוות אסטרטגיה טיפולית חדשה לכאב נוירופתי אורופציאלי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה