דלתא-9-טטרההידרוקנאבינול (THC) מהווה אגוניסט לקולטני קנאבינואיד. הצריכה הקבועה שלו משפיעה על התנהגויות מרובות, ביניהן מושפע גם התהליך הקוגניטיבי. מטרת מחקר זה היתה לבחון בחולדות את ההשפעה ארוכת הטווח של THC על אימפולסיביות ועל צריכת גלוקוז אזורית במוח.
עוד בעניין דומה
על מנת לקבוע "אימפולסיביות המתנה", החוקרים אימנו 20 חולדות ממין זכר לבצע פעולה המודדת זמן תגובה ולאחר מכן מדדו אימפולסיביות בבסיס ומדדי צריכת גלוקוז אזורית בבסיס בעזרת בדיקת 18-FDG PETי([18F]-fluoro-2-deoxy-D-glucose and positron emission tomography).
לאחר מכן החולדות חולקו לשתי קבוצות שוות; קבוצה אחת קיבלה מנה יומית של THC במינון של 10 מ"ג/ק"ג בהזרקה לחלל הצפק למשך 21 ימים וקבוצה שנייה קיבלה הזרקות דמה יומית.
לאחר תקופת הטיפול החוקרים ביצעו מבדק התנהגותי והדמיית PET חוזרות ומדדו את רמות ה-THC בדם.
לבסוף בוצע ניתוח הנתונים על אודות שינויים בצריכת הגלוקוז האזורית, באזורים המקושרים למערכת האימפולסיביות, בהתאם למדדים נוספים שנאספו.
לאחר טיפול ממושך עם THC, תוצאות המחקר הדגימו ירידה מובהקת בצריכת הגלוקוז באזורי מוח שונים הכוללים: פיתול החגורה (Cingulate Cortex), היפוקמפוס, אמיגדלה, תלמוס וקורטקס המוחון, בהשוואה לחולדות שקיבלו הזרקות דמה (p<0.05).
כמו כן, נצפתה עלייה מובהקת בתגובות no-go (עלייה במשך ההמתנה) בחולדות שטופלו עם THCי(p<0.05). יתרה מזאת, תגובות no-go מתאימות נמצאו במתאם ישיר וחזק עם ריכוזי THC גבוהים בדם (קורולציית ספירמן - ρ=0.79, p<0.01).
מסקנת החוקרים היתה כי טיפול כרוני עם THC גורם לירידה מסוימת בהתנהגות אימפולסיבית. ממצאים אלה מדגימים מהי ההשפעה התפקודית הרלוונטית הנובעת משימוש ב-THC על "אימפולסיביות המתנה", יחד עם ירידה בצריכת הגלוקוז המסוימת לאזור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה