במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת The Bone & Joint Journal, מטרת החוקרים היתה לחקור את התוצאים של דה-קומפרסיה ארתרוסקופית של הסתיידויות בכתף שנערכה ללא תיקון של פגמים בשרוול המסובב (Rotator Cuff).
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים אספו באופן רטרוספקטיבי את נתוניהם של 99 חולים שטופלו בין דצמבר 2013 לאוגוסט 2019 ובדקו את ציוני Visual analogue scale (VAS) וה-American Shoulder and Elbow Surgeonsי(ASES) לפני ואחרי הניתוח בהתאם למיקום, לגודל, למאפיינים הפיזיים ולמאפיינים ההדמיתיים של משקעי הסידן.
בנוסף, החוקרים בדקו את השפעתם של משקעי סידן שיוריים (residual) הנצפים בהדמיה לאחר הניתוח. קצב ההחלמה של הפגם בשרוול שלא תוקן נקבע על ידי סקירת 29 החולים שעברו הדמית MRI במהלך המעקב.
מתוצאות החוקרים עולה כי נצפה שיפור מובהק סטטיסטית בציוני VAS ו-ASES עבור כל קבוצה לאחר ההתערבות, בהשוואה לציונים הקודמים לה. עם זאת, לא נצפו הבדלים סטטיסטיים בין הציונים שלאחר הניתוח מבחינת השונות במאפייני משקעי הסידן.
במקרים בהם נמצאה הסתיידות שיורית לאחר הניתוח נצפה גם כן שיפור מובהק בציוני ASES ו-VAS (מנוחה) הממוצעים ל-95.0 (סטיית תקן 5.6) ו-0.0 (סטיית תקן 0.0), בהתאמה (p = 0.006 ו-p < 0.001), אשר לא היו שונים מהציונים של החולים שעברו הסרה מלאה.
בנוסף, נמצא כי מתוך 29 חולים שעברו הדמיות MRI במעקב, שישה (20.7%) הראו סימנים של קרע אינטרסטיציאלי. ציוני ה-ASES וה-VAS (מנוחה) הממוצעים של קבוצה זו השתפרו לרמות מצוינות של 96.0 (סטיית תקן 3.7) ו-0.0 (סטיית תקן 0.0), בהתאמה, והיו דומים לאלו שנצפו ב-23 החולים עם תמונה תקינה ב- MRI.
לסיכום, הסרה ארתרוסקופית של משקעי סידן ללא תיקון הפגם בשרוול המסובב הובילה לשיפור מובהק בתפקוד וברמת הכאב של החולים, ללא קשר למיקום המשקע, גודלו, סוגו ואם הושגה הסרה מלאה או לא. כמו כן, אף על פי שנותרו פגמים ללא תיקון, ובמסגרת המספר המצומצם של מטופלים שעברו הדמיית MRI במעקב, 23 מתוך 29 מטופלים (79.3%) הראו ריפוי טוב. שאר המטופלים, אשר נמצאו עם סימנים מתמשכים של פגמים אינטרסטיציאליים ב-MRI, עדיין הראו תוצאים מצוינים.
על כן מציינים החוקרים כי הסרת משקעי הסידן ללא תיקון של פגמי השרוול הובילה לתוצאים מצוינים בקרב החולים.